הפרויקט "נולד" במהלך השבוע השלישי של המלחמה מתוך זיהוי הצורך בהקמת מסגרות חינוך לגיל-הרך לילדי הישובים שפונו מבתיהם.
בשלב הזה כבר הייתי אחת מאלפי המתנדבות של החמ"ל האזרחי. ירדתי לים-המלח עם צוות מצומצם של מתנדבים, בהובלת אבי נאור (יזם חברתי סדרתי שלימים הפך למנטור שלי בפרויקט), על מנת ללמוד מקרוב ולהבין את הצורך.
בלובאי המלונות שרר כאוס מוחלט: מפונים שחוו טראומה כפולה מיואשים, תלושים. "שבעות" בכל פינה, ערמות בגדים ומוצרי טואלטיקה שהגיעו בתרומה ובין לבין, ילדות וילדים בפיג'מות מתרוצצים על בימבות.

את הגנים הראשונים במלונות ים-המלח ועין-גדי הקמנו בן לילה, בשיטת “חומה ומגדל” מתוך רצון לייצר לילדים מסגרת קבועה ומוכרת, מרחב יציב ללמידה ומשחק, ולאפשר להורים כמה שעות של שגרה.
בהמשך, על בסיס נסיוני כאדריכלית ומעצבת, פיתחתי אב-טיפוס של גן גמיש וחכם שניתן להקים בזריזות, במרחבים ובתנאים פיזיים שונים.
בשבועות שאחרי הצטרפו לצוות מובילה פדגוגית (אפרת הילדסהיים) ואדריכליות ומעצבות פנים מובילות (אדר' רותם סמו-ברקת, אדר' שרה איפרגן, אדר' ד"ר דפנה דרורי, אסתי אחימאיר, אושרה ראובן, איילת פישר, מרינה כצמן, מירב טולדו-ליפשיץ, אדר' הילה כאשי, אדר' עדי שקד, לימור שחורי, אדר' יעל היימן, אדר' גלי צור ועוד) ומפיקות שמתכללות ומוציאות את הכל לפועל (רלי זיידנר ואיילת יגור). וביחד אנחנו: צוות 'אחיות לטף' של החמ"ל האזרחי.
בשבועות ובחודשים שאחרי תכננו והקמנו עשרות גנים במלונות בטבריה, בקיבוצים באזור הכנרת, עמק בית-שאן ועמק-יזרעאל. גנים שנותנים מענה יומיומי לאלפי משפחות מפונים מקרית-שמונה, שלומי והישובים והקיבוצים המופגזים בצפון.
בתוך האתגרים שהציבה המציאות הסוערת, גני הילדים שיצרנו משמשים “איים של יציבות”, תקווה וחוסן.
בהכשרתי אני גם מאמנת אישית בשיטת סאטיה (סאטיה= קשב עמוק בסנסקריט) ומכאן פיתחנו תהליך עבודה פרטני, שמבוסס על הקשבה כנה, "בגובה העיניים" ומשתף את צוותי החינוך והקהילה בתכנון הגן.
מנהלות החינוך, הגננות והסייעות, לרב מפונות בעצמן, הן שותפות פעילות בתכנון, בהחלטות ובבחירות, תהליך מעצים שמחבר אותן למרחב הגן ולמשמעות העשייה החינוכית.
יום ההקמה המרגש סוחף את הקהילה כולה ובמהלכו בתוך כמה שעות, בסיוע עשרות מתנדבים, מוקמות כיתות הגן.
בעשרת החודשים האחרונים הקמנו קרוב ל180 גני-ילדים ברחבי הארץ. גנים שמהווים סביבה בטוחה ו"בועה של ילדות" עבור למעלה מ-4,000 ילדים בגילאי לידה עד שש.
בחודשים האחרונים אנו עובדות בשיתוף פעולה הדוק עם המועצות "אשכול" ו"שער-הנגב" בתכנון והקמת גנים שמסמלים פתיחת “דף חדש” ומשיבים משפחות צעירות לבתיהן.
המיזם צבר ידע, נסיון ומוניטין וכשהגיע העת לתכנן את המעבר של קהילת בארי ליישוב הקבע הזמני בחצרים, נתבקשנו לתכנן עבורם גם את מתחמי החינוך החברתי (בלתי פורמלי לכיתות א'-ו') והנעורים (ז'-י"ב'). גם לקהילות כיסופים (בעומר) וכפר-עזה (ברוחמה) תכננו מתחמי חינוך-חברתי. בקיבוץ רוחמה אפילו תכננו בית-ספר יסודי, שקם תוך פחות מחודש לילדות וילדי רוחמה, כפר-עזה ונחל-עוז.
בתכנון הגן באים לידי ביטוי גם אג'נדות חינוכיות, צרכים מיוחדים ומאפייני הקהילה. כך יצא שהקמנו גני חינוך-מיוחד, גנים דתיים, גנים קיבוציים, גנים ברוח אנטרופוסופית ואפילו גן יער אחד.