מיס פיקס

תחנת הריענון ״עמי-חי״ ממוקמת בסמוך למושב מבקיעים והוקמה, יש מאין, כבר בשבוע הראשון ללחימה ומאז ועד היום, האכלנו למעלה מחצי מליון חיילים וחיילות!!
התחנה נקראה על שמו של גיסי- עמיחי אטיאס ז״ל, שנפטר לפני 3.5 שנים והותיר אחריו מורשת של נתינה, הכרת הטוב ואהבת הארץ וכשמו- כן היה. על כן, החלטנו לקרוא לתחנה על שמו ולזכרו.
התחנה פעלה ופועלת בכל ימות השבוע, חגים ושבתות, 24 שעות ביממה ומאויישת בעשרות מתנדבים מדהימים, שמגיעים מידי יום ביומו, מ9:00 בבוקר (ולפעמים אף מוקדם יותר) ועד השעות הלילה המאוחרות של הלילה רק כדי לתמוך ולחזק את חיילנו.

התחנה מפעילה מטבח מבשל וכשר, ירקנייה, מכבסה, מקלחות, פינת קפה, שתיה ופינוקים וכמובן מקום ישיבה מוצל וממוזג לחיילינו שמגיעים לשתות מרק עשיר וטעים ולאכול אוכל חם של בית.

בכל בוקר נשלחים מאות כריכים טריים ומגוונים (כשרים), אשר הוכנו על ידי מתנדבים ביישובי המועצה גזר ומישובים נוספים (בתחילת הלחימה, כאשר הצורך היה גדול יותר, היו ישובים נוספים שנרתמו והכינו כריכים). במהלך הבוקר, מתבשלת לה ארוחת הצהריים ועולים ניחוחות של בית מתוך המטבח שיצרנו בתחנה, שקשוקות ופינוקים מידי ערב ומידי כל שישי, המתנדבים בתחנה נערכים ומבשלים ארוחת שבת לחיילים שמגיעים לתחנה ולחיילים שנמצאים בשטח.
כמו כן, אנו יוצאים לשטחי הכינוס הרבים שמצויים באזור, פוגשים את חיילנו שבשטח ומחלקים להם אוכל חם, שתיה, כריכים ועוגות ואפילו גחנונים בשבת. הלוחמים שלנו נרגשים כל פעם שאנו מגיעים אליהם, בדיוק בזמן שהם זקוקים לו, בדיוק כשהם יוצאים מעזה או נכנסים אליה, או מתארגנים להיכנס ללחימה. אני חושבת שהמטרה העיקרית של התחנה, היא מעבר ״להאכיל״ את הלוחמים הגיבורים שלנו, אלא למעשה להראות להם שאנחנו עדיין שם, מחזקים, מחבקים ותומכים בהם. הרמת המורל והחיזוק של חיילנו שעושים את תפקידם נאמנה בהגנה על המולדת, זו המטרה העיקרית של התחנה. להראות להם שלא באמת חזרנו לשיגרה, שאנו מעריכים ונרגשים מהם, שאנו דואגים להם ומחזקים אותם. הרגשת הסיפוק למעשה היא הדדית, גם למי שמקבל את החיבוק וגם למי שנותן. התחנה למעשה מעניקה לי, באופן אישי (וגם לכל המתנדבים כמובן), כוחות ותעצומות נפש להמשיך ולהעניק, ובכך למעשה הנותן- מקבל. זו לא סתם קלישאה. החיוך וה״תודה״ הכנה של החיילים על עצם קיומנו, מרגש כל פעם מחדש ונותן לנו למעשה תיקווה וכוח (גם לחיילנו כמובן) להמשיך ולתת. ותיקווה- בימינו אנו- זה מצרך חיוני…
זה הכוח שמניע את התחנה, זה הלב הפועם שמאחד את כולנו.
התחנה מזכירה לכל אחד ואחת מאיתנו, שיש עוד תיקווה. שיש הרבה אנשים טובים, מכל קצוות המפה הפוליטית, ימניים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, קיבוצניקים, פנסיונרים, אבות, אימהות ובני נוער- כולם ככולם נרתמים למען מטרה אחת ומקודשת- עם ישראל ובראשה- חיילנו הגיבורים.